הבלוג שאני כותב עוסק במוזיקה ובמוזיקאים, ידועים יותר וידועים פחות. הפעם אני מפרסם במסגרתו פוסט המוקדש למוזיקאי הנפלא דודו לוי, הידוע, בין היתר, כבסיסט של להקת מוסררה.

נא להכיר – דודו לוי!

דודו, כפי שתראו בהמשך, הוא מוזיקאי ואמן מעניין, צבעוני וורסטילי. הוא גם אחד מהאנשים הכי צנועים שאני מכיר. לקח לי שבועות לשכנע אותו לשלוח לי חומר כדי שאוכל לכתוב עליו את הפוסט הזה. ״אני בסך הכול בסיסט פשוט, אחי. אולי נוותר, כפרה עליך?״ הוא כתב לי בווטסאפ, ״יש מלא מוזיקאים בעיר שהם ממש טובים. תתרכז בהם!״ תוך שניה הוא חטף ממני את ההודעה הבאה: ״דודו, אין מצב שאני מוותר לך! אתה פנינה אמיתית! אנשים קרועים עליך. אתה בשבילי אחד המוזיקאים הכי משמעותיים שבהם נתקלתי בחיי ואדם משכמו ומעלה. אני רוצה שכולם יכירו אותך!״ לקח לי מסע שכנוע שלם עד שהאיש התרצה והסכים שאכתוב עליו.

בהופעה של מוסררה בבית היוצר בתל אביב

טוב. אז מהתכתובת הזאת הבנתם עד כמה אני אוהב ומעריך את דודו כמוזיקאי וכאדם. ולא רק אני. אם יש קונסנזוס על משהו או מישהו בקרב המוזיקאים בעיר שמכירים את דודו, זה שמדובר במוזיקאי מחונן, בסיסט-על חלל, אדם בעל נשמה יתרה ואדם שמכבד ומוקיר את כל מי שסביבו.

אלו הסיבות שבגינן כיף לנגן אתו בהרכב מוזיקלי. דודו מביא למוזיקה לא רק רמה מוזיקלית גבוהה, צבע משלו וייחוד טכני, אלא גם סוג של חום, מלודיות ונשמה. כמי שניגן איתו ארבע שנים בהרכב תובעני ומאתגר, אני מעיד ממקור ראשון שהאיש הזה משרה אווירה של חברות וקולגיאליות בחדר החזרות ועל במת ההופעות, שמסייעת להפגת המתח ומעצימות את התחושה של ביטחון עצמי. והגרוב שלו – אלוהים ישמור – איזה גרוב! זה לא סתם שבלהקה כינינו אותו: ״מלך הגרוב״!

״מלך הגרוב״ בכבודו ובעצמו נותן בראש בהופעה של מוסררה בצוללת הצהובה בירושלים.

את דודו הכרתי בשנת 2014 באירוע משפחתי של הגיטריסט חיליק ג׳ינו (שלו כבר הקדשתי פוסט בבלוג הזה – מי שהיה הגיטריסט המוביל של ״עפר מזר והזרים״, להקה שלי שפעלה בין 2009-2011). באותה העת חיפשתי בסיסט למוסררה. במהלך האירוע חיליק הכיר לי את דודו. לקח לי בדיוק חמש דקות במהלך החזרה הראשונה כדי להבין שיחד עם המתופף של הלהקה, נסים מיוסט, יש להרכב הזה רית׳ם סקשן נדיר באיכויותיו.

דודו ונסים, הרית׳ם סקשן, בחזרה של מוסררה בחדר החזרות שבצוללת הצהובה בירושלים

דודו שדרג את השירים בכמה רמות והכימיה בינו לבין נסים הייתה מושלמת. ניכר על שני המוזיקאים המחוננים האלה שהם בראש אחד ושהם נהנים לנגן אחד עם השני. כל מי שאי פעם הקים הרכב מוזיקלי, ניהל ו/או ניגן בלהקת רוק, יודע שכשיש לך רית׳ם סקשן טוב, אז 75% מהעבודה כבר נעשתה עבורך. דוגמא למה שהשניים האלה מחוללים לשיר ניתן לראות בסרטון הבא של מוסררה מבצעת את השיר ״מה שבא לך להיות״. תקשיבו למה שדודו עושה בשיר, ובעיקר בפזמון – גאונות לשמה. הנה הסרטון לפניכם:

השנה מלאו לדודו 60 שנים. הוא עוסק במוזיקה כבר 45 שנים. אביו, גדעון, מוזיקאי וסקספוניסט מקצועי, רצה שבנו ילך בדרכו וילמד כלי נשיפה במטרה להפוך אותו לסקספוניסט כמוהו, אז דודו התחיל עם קלרינט אבל לא התחבר לכלי. בגיל 15 הוא עבר לכלי שהכי משך אותו – גיטרה בס. הוא למד לנגן על הבס אצל המורה אורי פריד, וכשהיה רק בן 16 כבר הופיע על הבס בחתונות ובאירועים שונים עם ההרכב של אביו – שידוע בעיר כמי שהקים ומנהל מזה שנים רבות את מוסך גדעון לוי בתלפיות.

גדעון לוי בהופעה

דודו היה כל-כך מוכשר עד כי לא עבר זמן ובגיל 17 הוא מצא עצמו מנגן בחאן הירושלמי עם הרכב של נגנים מעולים שהתחלפו מדי פעם. נגנים כמו אלי טובול, אבי אדריאן, האחים ששון ויקי לוי,  סם כהן, איציק אפשטיין, יוני רוזנטל, יוסי דוורה, משה, ליאון הגדול ועוד רבים וטובים. ההרכב הזה ליווה את האומנים הגדולים של התקופה כמו יפה ירקוני, אביבה ניר, דליה כהן, רוחמה רז, דודו פישר, יהודה אליאס, צמד רעים ועוד.

אתם קולטים (?!) נער בן 17 – 18 מנגן באותה התקופה עם גדולי הדור. אם אני לא סוחט ממנו את המידע הזה אז הוא נשאר רק אצלו. אבל זה דודו. שקט, צנוע, מתרחק מהתהילה.  

תמונה של דודו מתקופת הנגינה בחאן הירושלמי.

בואו נסטה לרגע מהמסלול ונזכיר משהו (או יותר נכון – מישהי), שאי אפשר שלא להזכיר כשמדובר בדודו לוי. הוא נולד למשפחה מאוד מוכשרת. זה התחיל בהורים והמשיך באחים והאחיות. בניגוד לדודו, שהתחתן בגיל 18 לאשתו הראשונה, עירית (יש להם ביחד שלושה ילדים וחמישה נכדים), בצבא שירת כמכונאי רכב בבסיס צה״ל בבית אל, ובגיל 24 נאלץ לחלק את זמנו בין המוזיקה לבין לימודי מכונאות רכב, פחחות וצבע, כדי לדאוג לפרנסת המשפחה, הייתה במשפחה אחות אחרת שהחליטה ללכת על החלום בכול הכוח – והצליחה בגדול. קוראים לה מלי לוי.וכן, מדובר בלא אחרת מאשר הדוגמנית, השחקנית והזמרת היפיפייה והמוכשרת שכולנו אוהבים ומכירים. אגב, מלי, בעיניי, היא שחקנית אדירה. נחקקה בראשי הסצינה שלה שרה בערבית מול מכונת החטיפים בבית החולים מהסרט ״זינוק בעליה״. זו סצינה לפנתיאון הקולנוע הישראלי!

האחים דודו ומלי לוי באולפן הקלטות, אפריל 2024

דודו ניגן בלא מעט הקלטות של שיריה של מלי עם השנים. ביקשתי ממנו להעביר לי לינקים של שירים שבהם הוא היה הבסיסט בהקלטה. הוא בחר להעביר לי שיר שמלי הקליטה כזמרת, למילים מרגשות שכתב בעלה, שמעון גרשון, על אמו, שגידלה אותו כאם יחידנית. לא הכרתי את השיר לפני כן ושהקשבתי לו הוקסמתי מהמילים ומהדרך שבה מלי שרה אותו. הוא נקרא ״פתאום את לבד״ והוא ממש טוב. אתם חייבים להקשיב:

בחזרה לדודו. עד גיל 24, כאמור, הוא ניגן בחאן הירושלמי עם השמות הגדולים. בגיל 22 בערך, הוא קנה סט תופים ובמשך שלוש שנים למד לתופף. במהלך התקופה הזאת הוא הבין שהאהבה לבס גדולה יותר מאשר לתופים, אבל הלמידה לתופף מקצבים וסגנונות שונים שדרגה את הגישה הכללית שלו לגיטרה בס. החיבור בין הכלים, עבורו, הפך ברור יותר וזה ניכר במערכות היחסים המוזיקליים של דודו עם המתופפים שעמם הוא משתף פעולה. הוא פשוט מבין את העם הזה שנקרא ״מתופפים״ טוב יותר מנגנים אחרים כי הוא היה שם. לגיטריסט בס זה יתרון גדול.

בגיל 25, דודו חזר לבס – הפעם הוא שם דגש על ג׳אז. הוא הקשיב לנגנים כמו סטנלי קלארק, מרקוס מילר, פיטוריוס ורון קארטר, והקדיש גם לא מעט זמן להקשיב וללמוד מוזיקה שחורה ופאנק. כל ההשפעות הללו המשיכו להעשיר את הידע והפרקטיקה של המוזיקאי הזה, ומי שמנתח את הנגינה שלו בשירים ובקטעים אינסטרומנטליים יכול למצוא בה לא מעט מהמוטיבים הנרכשים הללו.

באותה תקופה הוא הכיר את המתופף רוני אמסלם שהכיר לו את הגיטריסט אהרוני, והשלושה ניגנו יחד שלוש פעמים בשבוע במשך שלוש שנים. הם גם הקליטו אלבום של שירים מקוריים. דודו זוכר את התקופה הזאת כאחת התקופות היפות, המהנות והמאתגרות ביותר בחייו המוזיקליים.

בתחילת שנות השלושים לחייו, דודו בילה תשע שנים רצופות, כמעט מדי לילה, בנגינה בחתונות ובאירועים בהרכב שנקרא ״להקת הברקים״ (שכללה את אבא גדעון על הסקסופון, המתופף אלי טובול כשש שנים, ומחליפו נועם דויד, שידוע יותר כמתופף של הבסיסט אבישי כהן).

כדי להבין איזו להקה גדולה ומקצועית היתה להקת הברקים, צפו בסרטון הזה שבו הלהקה מנגנת לקט שירי פורים (דווקא כשהסריטו את הסרטון זה אבא גדעון שהה בחו״ל) :

במקביל להופעות הבלתי-נגמרות בלהקת הברקים, דודו התאמן בנגינה על גיטרה קלאסית ובקונטרבס. אתם צריכים לראות ולשמוע אותו מנגן מוזיקה ספרדית בגיטרה קלאסית. אני ראיתי וזו חוויה בלתי רגילה.  האיש פנומן. 

בתחילת שנות הארבעים לחייו, דודו פתח עסק עצמאי לפחחות וצבע ונאלץ לוותר על הנגינה למשך ארבע שנים כדי לגרום לעסק להמריא. כשלא המריא, הוא נאלץ לוותר על העסק והשתלב בעבודה במסעדה של אחיו אורי (די.ג׳י מפורסם בעצמו).

במהלך התקופה הזו הצטלבה דרכו של דודו עם הגיטריסט אמיר אזולאי (לימים הגיטריסט המוביל של מוסררה), ששכנע אותו להצטרף להרכב בשם ״בלו רוק״. מאוחר יותר הוא הוא פגש את חיליק ג׳ינו (בעברו הגיטריסט המוביל של ״עפר מזר והזרים״), שצירף אותו להרכב של גוסטו – יוצר וזמר, המתמחה במוזיקה מרוקאית אנדולוסית. דודו משתף עם גוסטו פעולה כבר 16 שנים ומעריך את הכשרון הענק שלו עד השמיים. הוא הדגיש בפניי שוב ושוב: ״גוסטו הוא זמר, יוצר ומלחין מהטובים במוזיקה האנדלוסית!״

דודו גם ליווה בבס את מירי מסיקה, כאשר גוסטו שיתף עמה פעולה מוזיקלית על במת היכל התרבות בתל אביב. דודו היה שם על הבס. הנה הסרטון:

אחר-כך התפרצתי אני לחייו, ודודו הפך בין רגע לאחד הברגים הכי חשובים במכונה הזאת שנקראת מוסררה. ״ההרכב שהכי אהבתי והכי נהנתי לנגן זה ההרכב של מוסררה,״ דודו מעיד. ״הייתה שם אנרגיה והתרגשות של כל פעם מחדש!״ (נשבע לכם שלא ביקשתי ממנו להגיד את זה).

מוסררה בהופעה חיה בנמל תל-אביב

בשנים האחרונות דודו גם עבד עם רעייתו השניה, מיטל, על מספר שירים מקוריים ובשנתיים האחרונות הוא מנגן בהרכב של מוטי זרגרי ומופיע תדיר עם אמנים כמו עוזי פוקס, שרי, אלון אולרצ׳יק, דורון מזר, שלומית אהרון, יהודה אליאס, חני נחמיאס, ועוד רבים וטובים מענקי הזמר הישראלי בכל הזמנים. כבוד!

ההרכב של מוטי זרגרי עם יהודה אליאס וחני נחמיאס

״45 שנה של מוזיקה וניגונים, לך תזכור את כל ההרכבים שבהם ניגנתי,״ דודו מסביר בטון כמעט מתנצל כשאני מבקש ממנו עוד ועוד מידע, ״ניגנתי תקופה גם בהרכב שנקרא ״כריכה רכה״ שאהרוני הכיר לי, שם הכרתי את חגי המתופף, אדם מקסים ומוזיקאי גדול. ניגנתי גם עם מספר הרכבים שחלקם נותר לצערי בחדר החזרות. בשנים האחרונות גם נהניתי לנגן עם הרכב שנקרא ״רית׳ם אנד זוז״ שביצע קאברים לשירים ידועים״.

רית׳ם אנד זוז בהופעה

מה שרבים לא יודעים על דודו הוא שהוא אמן צבע ברמה בינלאומית. זה התחיל כשלמד פחחות וצבע למכוניות. עם הזמן הוא הפך את העבודה היומיומית לאמנות.

חיפושית בצבע זהב מרוקאי – אחת מיצירותיו המוטוריות המיוחדות של דודו

הוא עבר ממכוניות, ליצירות אמנות שונות.

בשנים האחרונות הוא גם מתעסק בצביעת גיטרות. הוא אפילו צבע עבורי בצבע זהב את ״גולדי״ – פנדר סטרטוקסטר שפירקתי ובניתי מחדש לפני כמה שנים לפי מתאר טכני, פיקאפים ואלקטרוניקה, של סטרט 69.   

״גולדי״ – זהב מעשה ידי אמן עם לב זהב

עבודת יד – גיטרת בס ימאהה שדודו צבע מחדש

״אתה רק בן שישים. כל החיים לפניך. מה הלאה?״ שאלתי את דודו. ״אני כבר שנה וחצי לומד פסנתר ומאוד מחובר לכלי,״ הוא השיב. ״… וכמובן שסוף סוף התחלתי ללמוד תווים, והאמת, אני שואל את עצמי: איפה הייתי עד היום? זה ממש קל! אני נהנה לנגן בהרכב קברים שנקרא ״ביטקוין״, עם חבריי חיליק גי׳נו, אבי בן יוסף ואלי טובול… בחודשים האחרונים אני גם מנגן בהרכב חדש שעדיין אין לו שם, עם אבי בן יוסף, שמוליק דבדה, אורי מור והפרקשניסט הענק – אורן פריד. הרכב אקוסטי מאוד מיוחד.״

על הבמה בכיכר המוזיקה עם ״ביטקוין״

״נשמע שאתה עסוק מאוד״, אני אומר לו. ״יש לי חומר מקורי שכתבתי ושאני צריך להחליט מה לעשות איתו,״ הוא מסביר. ״… בקיצור, המון שנים והמון עשייה… וכמה שזה נשמע מוזר, רק עכשיו אני מרגיש שאני בא לידי ביטוי… מרגיש משוחרר מתמיד על הכלים במובן היצירתי ונהנה מכל רגע…״

דודו ומוסררה בקליפ ״בגידה״